Nowruz, the Persian New Year, as the Source of the Mimouna Festival and its Parallels in the Jewish Communities in the Muslim Countries


אסתר שקלים
החוג להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת תל אביב, Israel

המימונה נחשבת כ"חגם של יהודי מרוקו". במרוקו היא נחוגה בפאר גדול וברוב עם וניצבה בחשיבותה בשורה אחת עם החגים המקודשים ביותר בקהילה זו. חוקרים ורבנים רבים ניסו לפצח את חידת מקורה של המימונה ולתת פרשנויות לשלל מנהגיה. רובם הגדול ניסו לעגן את החג במקורות יהודיים למיניהם. אחרים קשרו את המימונה לאמונות זרות ולמנהגי נכרים במרוקו. אולם איש מהם לא הצליח לתת הסבר כולל, מקיף ומניח את הדעת לכלל המנהגים בחג, ובעיקר לעובדה שבעיני החוגגים בקהילות השונות בגולה נחשב החג כ"ראש שנה".

מחקר מעמיק שערכתי בנושא מְקוֹרה של המימונה מוכיח ללא ספק כי שורשיה של המימונה אינם יהודיים כלל וכלל, ויסודה במנהגי נורוז, ראש השנה הפרסי העתיק, הנחוג עד היום בהדר רב כראש השנה האזרחית באיראן ובארצות רבות אחרות, שהיו בעבר תחת השפעת התרבות הפרסית העתיקה. השוואה בין מנהגי הנורוז מקדמת דנא ועד היום באיראן ומחוצה לה לבין מנהגי המימונה בעדות ישראל השונות במזרח, מעלה דמיון מדהים ומפתיע, המוביל למסקנה כי מנהגים יהודיים אלו קיבלו את השראתם המקורית מחג הנורוז, והם מקבלים משמעות ברורה והרמונית במסגרת תפיסותיה של הדת הזורואסטרית, בה האמינו המלכים באימפריה הפרסית העתיקה.

היהודים בתקופה הפרסית הסאסאנית היו מעורים היטב בתרבות ובחברה הלא- יהודית הסובבת והכירו יפה את החג, המוזכר גם בתלמוד. יהודי פרס גיירו את נורוז וקבעו את מועדו ליום איסרו חג פסח וקראו לו "רוז-י סאל" ("ראש השנה" בפרסית). עם נדידות היהודים בעקבות כיבושי האיסלאם הביאו עימם המהגרים את החג החדש לעדות היהודיות ברחבי האימפריה הערבית (כולל מרוקו). באיראן נחוג החג באופן דומה מאוד לזה שבמרוקו.

אסתר שקלים
אסתר שקלים