"דיאלוג פתוח" – פילוסופיה, שיטת התערבות לליווי משפחות במשבר או דרך חיים



יעל עדן ברוך
יזמת, בית של תקווה, כרמיאל

משברים נפשיים חריפים מהווים טראומה עבור האדם המתמודד עמם ועבור בני משפחתו והקרובים לו. למשבר יש פוטנציאל להרחיק את האדם משגרת חייו וליצור ניתוק מסביבתו הטבעית ועיסוקיו הרגילים.

בישראל, קיימת קשת רחבה של שירותים טיפוליים בקהילה: מרפאות קהילתיות של משרד הבריאות, מרפאות של קופת החולים, עמותות המתמחות בסיוע לאוכלוסיות שונות, מכוני טיפול פרטיים ועוד. למרות זאת, הטיפול במצוקות נפשיות חריפות מתבצע באופן כמעט מוחלט במסגרת אשפוז הפסיכיאטרי מלא במחלקות בבתי חולים כלליים ובבתי חולים פסיכיאטריים. לפי הלמ"ס, בישראל בשנת 2015 היו 22,951 אשפוזים במערך האשפוזי בבריאות הנפש, מתוכם 5,006 קבלות ראשוניות ו-17,945 קבלות חוזרות.

בעולם קיימים מודלים שונים המציעים טיפול בקהילה, בבית המשפחה או בבית מאזנים, המונע את השלכות האשפוז על האדם ומשפחתו. אחד המודלים נקרא "דיאלוג פתוח".

"דיאלוג פתוח" היא גישה ושיטת התערבות במצבי משבר נפשי שפותחה בפינלנד ונפוצה כיום במדינות נוספות באירופה ובארה"ב. ההתערבות מאפשרת תקשורת בתוך הרשת המשפחתית, ומשלבת עקרונות טיפוליים פואטיים מחד, ועקרונות ארגוניים מאידך. הגישה הינה חלק מזרם של גישות טיפול דיאלוגיות, לפיהן ההתערבות מועברת בבית המשפחה, תוך שהיא מספקת מענה מידי ונגיש בהתאם לבחירת המשפחה.

(Seikkula & Olson, 20

מחקרים שהשוו את יעילות הגישה לעומת שיטות התערבות מסורתיות הכוללות אשפוז פסיכיאטרי, מצאו שרק 35% מהנבדקים שטופלו לפי גישת הדיאלוג הפתוח, נזקקו לטיפול תרופתי, אצל 82% מהנבדקים נעלמו התסמינים כמעט לחלוטין, 86% מהמטופלים השתלבו בתעסוקה וכ- 80% מהמטופלים חזרו לתפקוד מלא והשתלבו בחברה (Seikkula et al,2006 Seikkula & Olson, 2003.,).

בהרצאה תשמעו על יסודות הגישה, התפיסה החברתית-קהילתית שהיא מייצגת בהקשר למשברים נפשיים והיתרונות שלה בתחום הטיפול בבריאות הנפש.

יעל עדן ברוך