מאי וודאות לוודאות: עוגנים בתוך החוויה של להפוך למסייעים צעירים במציאות משותפת של מלחמה



מאיה פלד אברם, אביבה זריהן, עופר זילברברג, ד"ר משה פרחי
החוג לעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית תל-חי, גליל עליון

מציאות משותפת של מלחמה מאופיינת במצב שבו אנשי כוחות הסיוע מהווים חלק מהקהילה הנפגעת ובשל כך חווים תפקיד כפול של מסייעים בתפקיד ונפגעים פוטנציאליים כאחד.

בקיץ 2014 בעת מבצע צוק איתן נשלחו לסייע בדרום הארץ קבוצה של סטודנטים המוכשרים להתערבות זו במסלול לחץ וטראומה במסגרת תכנית הב"א בעבודה סוציאלית במכללה האקדמית תל-חי.

בחזרתם לצפון התקיימו שלושה מפגשי קבוצות מיקוד שבאמצעותם בדקנו את חווייתם של הסטודנטים, בין היתר במטרה ללמוד על התמודדותם כמסייעים ראשונים צעירים. תכני קבוצות המיקוד הוקלטו, תומללו ונותחו בניתוח איכותני.

ממצאי המחקר התעמקו בחוויה של להפוך למסייעים ראשוניים במצב מלחמה. תהליך זה הכיל בתוכו תנועה מחוויה של אי וודאות לחוויה של וודאות. שלושה סוגים של עוגנים זוהו בטקסט כמתלווים ליצירת חוויה של וודאות– עוגנים חיצוניים לפרט, עוגנים פנימיים ועוגנים בין אישיים. בסימפוזיון נדון בחשיבותם של העוגנים בדגש על הפרוטוקולים כעוגן בתהליך ההפיכה למסייע ראשוני בתוך מצב של חוסר ודאות.