עבודה סוציאלית מודעת עוני כעבודה פרטנית פוליטית, או: מה פוליטי בעבודה הפרטנית שלי?



יובל סער-הימן1, סיוון רוסו-כרמל1,2, מירי אזולאי1,2,3
1 עבודה פרטנית לשינוי חברתי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המחלקה לעבודה סוציאלית, באר שבע
2 תכנית מפ"ה, משרד הרווחה, ג'וינט ישראל, המוסד לביטוח לאומי, אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע
3 צוות צפון, אגף הרווחה, דימונה

רציונל
בעשרים השנים האחרונות, עם התפתחותן של גישות ביקורתיות בעבודה הסוציאלית, ניתן לזהות ניסיונות שונים לערעור הדיכוטומיה בין האישי למבני בעבודה סוציאלית. על אף מגמה זו, אנו מוצאים כי עדיין קיימות שאלות רבות בנוגע לאפשרות ליישם עבודה סוציאלית פרטנית השואפת לשינוי חברתי. האם שינוי חברתי יכול להתרחש במרחב הבינאישי שבין עובד סוציאלי לפונה? אם כן, כיצד נראה שינוי זה? וכיצד ניתן לפעול ליצירתו?

שיטה
על מנת להתמודד עם שאלות אלו, נציג תיאור של שלושה רגעים מתוך עבודתן של סטודנטיות בתכנית "עבודה פרטנית לשינוי חברתי". כל הרגעים ינותחו בעזרת רפלקסיביות ביקורתית: תהליך של התבוננות על הצורות השונות שבהן החוויה האישית מחוברת למבני כוח חברתיים ולצורות של דיכוי, ושימוש בהתבוננות זו על מנת להרחיב את האפשרויות לפעול באופן ביקורתי במרחבים אלה.

ממצאים ומסקנות
ניתוח זה יאפשר להתבונן על פרקטיקות כגון `התערבות בהקשר החיים הממשי`, `סנגור אקטיבי` ו`עמידה לצד` משתמשי שירותים, ולבחון אותן ביחס לשאלות אודות המקום של שינוי חברתי בתוך התערבות פרטנית.