אמונות: היבטים בין-תרבותיים



פרופ' מיכל שמאי, ד"ר מיכאל ויינברג
בית-הספר לעבודה סוציאלית, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה

מקומן של אמונות בתהליכי התמודדות עם שכול ואבל נמצאו במחקרים רבים כחלק מאסטרטגיות ההתמודדות כמתווכות את הקשר בין השכול ורמת הרווחה הנפשית. ההתייחסות למקומה של האמונה עלתה במרבית הראיונות, כשרוב ההתייחסויות התמקדו באמונות הדתיות. מתוך דברי המרואיינים ניתן לזהות את הדמיון והשוני בין תפיסת המוות ותהליך האבל בקרב הדתות השונות (יהודים, דרוזים ומוסלמים). בנוסף, ניתן לזהות רצף, החוצה את הדתות, שבקצהו האחד התחזקות האמונה הדתית בעקבות השכול ובקצהו האחר תפיסת חוקי הדת כמקשים על הדרך האינדיבידואלית בעבודת האבל. אמונות נוספות התמקדו בחשיבות ההגנה על קיומה של מדינת ישראל. אמונה זו עלתה בעיקר בקרב המרואיינים היהודים, אך לא רק בקרבם. סוג האמונות השלישי הוגדר כאמונות מיסטיות, בהן מתוארים חלומות שונים או הרגשות של "ידיעה קודמת" על מות הבן. בנוסף, תהיה התייחסות גם לדרך בה מובנית האמונה בדבריהן של האימהות למול אלה של האבות, תוך התייחסות למקומו של המגדר בתוך התרבויות השונות ולעצם תפיסת המגדר כתרבות.