אומנות קהילתית ברשת משען ככלי לעוצמה והעצמה בגיל השלישי



תמר גיטליץ1, רוחמה שרייבר2, אבי סיביליה3
1 גונן, משען, ירושלים
2 נאות אפקה, משען, תל אביב
3 אומנות בקהילה, שנקר, רמת גן

רקע: הסוגיה היישומית איתה מתמודד כיום הדיור המוגן, הינה עלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה הזקנה ועימה הירידה התפקודית והמנטאלית, לצד המאמץ המתמשך לבחינת הגורמים המגנים ומעלים את איכות החיים בתקופת הזקנה.

מטרת ההתערבות: האומנות הקהילתית מבקשת להעצים את מכלול אישיותו ויכולותיו של הדייר ולקשור בינו לבין הקהילה. בעזרת שיטת האומנות הקהילתית האדם מקבל משנה תוקף לחוויותיו, וביטויים מחבר אותו לקהילת דיירי הבית, לצוות, משפחות ודיירים בקהילה. מודל התערבות זה מעצים את הדיירים ואת תחושת השייכות לדיור המוגן תוך הפקת מוצר מוחשי אסתטי ומרהיב.

תוצאות: בשבעת בתי הדיור של משען נערכו פרויקטים של אומנות בקהילה. בהצגת התוצאות יורחבו הרעיונות שבוצעו תוך הדגשת הנושא שהיה חוט מקשר כגון, במשען גונן "תפיסת ירושלים שלי" משען נאות אפקה "`פיסות חיים` כקולאז` של דימויים וטקסט" ועוד. כמו כן תוצג הקהילה שנבנתה יחדיו לצורך הפרויקט, והתוצר המוחשי שיצא לפועל.

מסקנות: אומנות בקהילה מאשרת את הצורך של דיירים בדיור מוגן להביא לידי ביטוי חוויות סובייקטיביות ולקשור אותן לקהילה. כלי זה מעצים ומעלה את תחושת הרווחה האישית של הדיירים, יוצר תקשורת בלתי מילולית ותחושת שייכות בין הפרטים בפרויקט ומייצר תוצר אשר כולם יכולים להיות גאים בו.

השלכות ההתערבות: מסקנות ההתערבות מחזקות את הצורך של דיירים בדיור המוגן לתת ביטוי לתחושותיהם, חוויותיהם וחותם האישי מחד, ואת רצונם להשתייך לקהילה הטרוגנית מאידך. כלי האומנות הינו כר והזדמנות מצוינת לעוצמה והעצמה בגיל השלישי אשר יכולה להתקיים בכל מקום בו יש קבוצה של בני הגיל השלישי.

תמר גיטליץ