הקשר בין התאמת אדם-ארגון ותנאי העסקה, לשביעות רצון, מחויבות ארגונית וכוונות עזיבה, בקרב עובדים סוציאליים העובדים בשירותי בריאות נפש בקהילה (סל שיקום)



ניר רדאה
מתבסס על תיזה בלימודי מ.א בעו"ס- אוניברסיטת חיפה, "עמל ומעבר- ידיד נפש", נהרייה

שרותי בריאות הנפש והשיקום בקהילה עברו בשנים האחרונות הפרטה חלקית כחלק ממדיניות רווחת. השלכות ההפרטה על איכות השירותים נבדקה מחקרית אך פחות תשומת לב הוקדשה להשלכותיה של ההפרטה על העובדים. הספרות מראה כי סביבת עבודה מופרטת עלולה להעמיד את העובד המקצועי בפני קונפליקט בין הצורך לשמור על רווחיות הארגון, לבין ערכים ועקרונות מקצועיים. עניין זה עלול להשפיע לרעה על היציבות התעסוקתית של העובדים, ומכאן על איכות השירותים (וייס- גל ובירגר, 2012; פז- פוקס ומנדלקרן, 2011; Schmid, 2003).
מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר שבין התאמת הערכים של האדם והארגון (א-א) ושביעות רצון בעבודה, מחויבות ארגונית וכוונות עזיבה של מקום העבודה בקרב עובדים סוציאליים בשירותי סל שיקום.
אוכלוסיית המחקר מנתה 140 משתתפים שכולם עובדים מקצועיים המועסקים במסגרת נותני השירותים בסל שיקום. כלי המחקר היו: שאלון למדידת התאמת א-א-Perceived person- organization fit (Cable & Judge, 1996), שאלון למדידת שביעות רצון בעבודה שאלון MSQ (Minnesota Satisfaction Questionnaire) (Weiss, Dawis & England, 1967), שאלון למדידת מחויבות ארגונית רגשית והמשכית- Affective commitment scale;Continuance commitment scale (Allen & Mayer, 1990) ושאלון כוונות עזיבה- Intent to leave (O`Reilly, Chatman & Caldwell, 1991).
ממצאי המחקר העיקריים הראו כי עובדים אשר דיווחו על התאמה גבוהה יותר בין עריכהם האישים והמקצועים לערכי הארגון נטו לדווח על רמה גבוהה יותר של שביעות רצון, מחויבות ארגונית מעבודתם ופחות כוונות לעזוב את מקום העבודה. עוד נמצא כי המשתנה של התאמת א-א היווה תרומה יחסית גבוהה יתר לניבוי שביעות רצון בעבודה וכוונות עזיבה, מאשר מחויבות ארגונית.
ממצאי המחקר עשויים לתרום להבנה המקצועית בדבר הגורמים האישיים והארגוניים הקשורים לתחושות העובדים, ולעורר חשיבה פרקטית בקרב קובעי המדיניות, אנשי המקצוע ומנהלי השירותים בדבר אסטרטגיות לשימור עובדים בעידן זה של סביבה ארגונית משתנה.

ניר רדאה