הקשר בין התנסותם של בוגרים צעירים בהזנחה בגיל הילדות וההתבגרות לבין הסתגלותם בזוגיות



פרופ' מוחמד חג יחיא1, רותי אשכנזי-רוטשילד2
1 בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד, האוניברסיטה העברית בירושלים
2 החטיבה לקידום נוער וצעירים בעיריית ירושלים

מחקר זה בוחן את הקשר בין התנסות בהזנחה בתוך המשפחה, בתקופת הילדות, להסתגלות בין זוגית בהווה, בקרב בוגרים צעירים, ובאם תחושת קוהרנטיות ממתנת קשר זה.
השלכות ההתנסות בהזנחה בילדות נחקרו רבות בארבעת העשורים האחרונים. יחד עם זאת, קיים חוסר במחקרים על ההשלכות של התנסות זו בילדות על איכות היחסים הבין-זוגיים, ועל ההסתגלות אליהם בפרט. בנוסף, ישנה מגמה הולכת וגוברת במחקר לזהות את הגורמים הממתנים את הקשר בין התנסות בהזנחה בילדות לבין השלכות מאוחרות. אולם, קיים חוסר במחקרים אודות גורמים נפשיים הממתנים את הקשר בין התנסות זו לבין איכות היחסים הבין-זוגיים.
המחקר הנוכחי הינו מחקר רטרוספקטיבי, אשר נערך בקרב מדגם נוחות של 391 בוגרים צעירים, אשר מנהלים קשר זוגי בהווה. נעשה שימוש בכלי המחקר הבאים: הסתגלות בין זוגית, נמדדה באמצעות כלי המחקר "סקאלת ההסתגלות הבין זוגית" של ספיינר ((Spanier ,1976. תחושת קוהרנטיות, נמדדה באמצעות כלי המחקר "סקאלת תחושת הקוהרנטיות", של אנטונובסקי (Antonovsky, 1988). התנסות בהזנחה בילדות ובהתבגרות, נמדדה באופן רטרוספקטיבי באמצעות כלי המחקר "הסקאלה הרב ממדית להתנהגות מזניחה" של שטראוס ((Straus, 1999.
נמצא שככל שהמשתתפים התנסו בילדותם בהזנחה על-ידי הוריהם ככל שדיווחו על הסתגלות בין-זוגית בהווה נמוכה יותר, וכן ככל שדיווחו על רמות נמוכות יותר של תחושת קוהרנטיות. נמצא גם שתחושת קוהרנטיות ממתנת את הקשר בין התנסות בהזנחה בילדות לבין איכות ההסתגלות לזוגיות בהווה; דהיינו, נמצא שבקרב אנשים עם תחושת קוהרנטיות גבוהה, הקשר בין התנסותם בהזנחה לבין הסתגלותם ליחסים בין-זוגיים היה חלש יותר. יידונו מגבלות המחקר, והשלכותיו למחקר עתידי, לפיתוח תיאוריה, ולפרקטיקה.

מוחמד חג יחיא

תלמידי עבודה סוציאלית מפתחים ידע