"בשורה מרה" בהתפתחות הילד- המלצות לשיפור השרות הניתן להורים



קרן זמיר, אושרת טליאס, יעל פלדמן, יעל ויזל, אורית שושני
השרות לעבודה סוציאלית, המכונים להתפתחות הילד, מאוחדת

רקע: בתום תהליך האבחון של ילד עם לקות התפתחותית קשה, במכונים להתפתחות הילד במאוחדת, נערך מפגש מתן אבחנה ("בשורה מרה") להורים. שיחה זו מהווה צומת משמעותי להמשך הדרך הטיפולית וביצירת קשר של אמון בין ההורים לצוות המאבחן.

מחקר זה נועד להרחיב מחקר קודם שנעשה במאוחדת (לביא א, רוזנברג י, 2005).

מטרה:

  1. מה היא חווית ההורים, צורכיהם והעדפותיהם בעת מפגש קבלת אבחנה על לקות התפתחותית קשה: אוטיזם, CP, פיגור שכלי ותסמונות, תוך התייחסות תרבותית ודתית לאוכלוסייה היהודית והערבית.
  2. האם קיים צורך בהתאמה תרבותית בעת מתן האבחנה.

השיטה: הורים לילדים בגילאי לידה עד 7 אשר קיבלו אבחנה של לקות התפתחותית קשה במסגרת המכונים להתפתחות הילד במאוחדת.

האוכלוסייה אותרה במאגרי המידע של מאוחדת.

כלי המחקר- שאלון מובנה למחצה, אשר בדק את מידת שביעות הרצון, צורכיהם והעדפותיהם של ההורים בשיחת הדיווח, באופן אנונימי.

ממצאים: נאספו 70 שאלונים מתוך 100 מתוכננים.

להלן הממצאים שהתקבלו:

  • בבדיקה של השפעת נוכחות אנשי מקצוע בשיחת "מתן אבחנה" נמצא

קשר מובהק בין נוכחות עובד סוציאלי במפגש לבין רמת שביעות רצון גבוהה יותר של

ההורה (p=0.05) קשר זה לא נמצא לנכוחות אנשי מקצוע אחרים בצוות: רופא, פסיכולוג או

מטפלי מקצועות הבריאות.

  • רוב ההורים חשבו שהמפגש היה במקום בעל פרטיות מספקת (95%) ארך מספיק

זמן (85%), ללא הפרעות (68%) ושניתן להם זמן לשאול שאלות.

  • האוכלוסייה החילונית הביעה שביעות רצון גבוהה יותר בהשוואה לאוכלוסייה החרדית.
  • לא נמצאה שונות ברמת שביעות הרצון בין אוכלוסייה יהודית לערבית.

מסקנות והמלצות:

  • הוצאת הנחיית עבודה על שילוב עו"ס בכל שיחת דיווח בעת מתן אבחנה קשה.
  • הוצאת דף הנחיות ברורות לצוות המדווח.
  • הפניית ההורים למקורות מידע נוספים.

קרן זמיר