ציות או התנגדות?
מעורבותם של עובדים סוציאליים ומנהלים במחלקות לשירותים חברתיים באסטרטגיות של פרקטיקת מדיניות



ד"ר טליה מיטל שוורץ-טיירי
בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל אביב

"כל עבודה סוציאלית היא פוליטית"[1]. משפט זה עשוי להדגיש את הקשר ההדוק של מקצוע העבודה הסוציאלית עם פוליטיקה ומדיניות. עובדים סוציאליים הינם שחקני מדיניות - הן כמעניקי שירות המיישמים את מדיניות הממשל מול האזרח, והן כמי שמפרשים את החלטות המדיניות לכדי פרקטיקה בפועל על פי שיקול דעתם במסגרת המגבלות והנורמות הנקבעות על ידי ההקשר הארגוני בו הם פועלים.
השיח התיאורטי והמחקרי העוסק במעורבות של עובדים סוציאליים בפעילות המיועדת להשפעה על המדיניות החברתית התפתח בקצב מואץ בעיקר בעשורים האחרונים. במסגרתו נעשו מאמצים להמשיג את פעילות זו, ולבחון את היקפה ואת הגורמים לה. גם בישראל הופנה לאחרונה הזרקור לעבר מה שאנו מכנים `פרקטיקת מדיניות עבודה סוציאלית`. זו הוגדרה על ידי וייס גל וגל (2013)[2]: "פעולות הנעשות על ידי עובדים סוציאליים כחלק אינטגרלי מעבודתם המקצועית בכל תחומי העיסוק ואופניו, המכוונות לעצב מדיניות חדשה או לשנות ולשפר את המדיניות הקיימת ולמנוע שינויים לרעה בה. פעולות אלה מכוונות להשפיע הן על המדיניות והן על יישומה ברמה ארגונית, מקומית, לאומית ובין-לאומית, ההולמת את ערכיה של העבודה הסוציאלית". פרקטיקה זו היא התערבות ייחודית של המקצוע מפני שהיא משלבת בין עבודה ישירה עם צרכני השירותים לבין אסטרטגיות ברמת המאקרו, שמטרתן – השפעה ישירה או עקיפה על קובעי מדיניות.
במחקר העומד במרכז ההרצאה השתתפו 300 עובדים סוציאליים וכ-120 מנהלי מחלקות לשירותים חברתיים בישראל. במסגרת ההרצאה יוצגו ממצאי המחקר, אשר ביקשו לענות על השאלות הבאות: מהו היקף מעורבותם של עובדות ועובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים בפרקטיקת מדיניות?, עד כמה הם מעורבים בכל אחת מהאסטרטגיות המרכיבות אותה?, אלו מנגנונים עשויים להסביר את היקף המעורבות? האם ישנם הבדלים בין עובדים מן השורה לבין מנהלים ואם כן, כיצד ניתן להסבירם?

[1] Haynes & Mickelson, 2009; pp.1
[2] עמ` 12

טליה מיטל שוורץ-טיירי