אלמנות ואימהות שכולות דרוזיות - חווית מסוגלות ויכולת באמצעות פרויקט "בית חם"



ראודה מנסור-זרקא
אגף משפחות הנצחה ומורשת, משרד הביטחון, חיפה

מעמד האישה הדרוזית בחברה אשר מושרשים בה ערכים פטריארכליים, נחשב נמוך ממעמד הגבר. מעמד האלמנה אף נחות יותר מזה של האישה הנשואה. קבוצת אלמנות ואימהות שכולות המוכרות על פי חוק "משפחות חיילים שנספו במערכה" במשרד הביטחון מהכפרים עוספיא ודאלית אל-כרמל הוקמה במחוז חיפה של אגף משפחות הנצחה ומורשת, כחלק מפרויקט "הבית החם" בשיתוף פעולה עם עמותת אשל-ג`וינט ישראל ובסיוע תפעולי מצד עמותת זקני הכרמל באזור. במסגרת תכנית הפעילות, מתארחות הנשים אחת לשבוע באחד מבתי המשתתפות ואחת לחודש מתארחות במרכז יום לקשיש לפעילות ש"עמותת זקני הכרמל" מקיימת עבורן. מדובר באלמנות ואימהות מבוגרות שילדיהן בגרו, נישאו והקימו בית. הנשים לא עבדו מימיהן מחוץ לבית והן חסרות כישורי התנהלות עצמאית, כלים וידע. הן סובלות מבדידות, אינן ניידות, אין בידיהן רישיון נהיגה ואינן משתמשות באמצעי התחבורה הדלים הקיימים באזור כתוצאה מנורמות וערכים דתיים וחברתיים שמגבילים את ניידותן ועצמאותן. בשלב החיים בו נמצאות, הן מבטאות צורך בחיפוש משמעות מחודשת לחייהן. האלמנות והאימהות השכולות מתארות את עצמן כ"מתות מהלכות" ובמרבית המקרים הן ממשיכות להחזיק את האבל המשפחתי לצד תהליך האבל והיגון האישי. בהרצאה אציג את תהליך ההעצמה שנשים אלו עוברות במהלך השתתפותן ב"בית החם". אתאר את תהליך הסוציאליזציה המחודש שהן עוברות תוך גיבוש קבוצה לעזרה עצמית, למידה ותרגול בלקיחת אחריות לתכנון וקיום מפגשים, יצירת שיתופי פעולה עם גורמים בקהילה וגיוס מתנדבים ומרצים לפעילותן. דגש מיוחד יינתן לתהליך התגייסות הנשים לפעילות התנדבותית. תהליך עדין ומורכב זה מתאפיין בעליות ומורדות .הדורשים ליווי, תמיכה והדרכה לצד בניית אמון ותחושת שותפות בין חברות הקבוצה. הנשים מצליחות לזכות בהכרה של החברה ושל המוסדות שבתוכה.

ראודה מנסור-זרקא