בריאות נפשית וצמיחה אישית בקרב אימהות לתינוקות שנולדו בין פגים ובין במועד



ד"ר ג'ינה פורת-זימן1, פרופ' אורית טאובמן - בן-ארי1, פרופ' יעקב קוינט2,3, ד"ר איריס מורג2,3
1 בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש לואיס וגבי וייספלד, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן
2 בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר
3 הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

הרחבת המשפחה משנה באופן מהותי את חייהם של חבריה מכיוון שהיא מלווה בשינויים פסיכולוגיים משמעותיים ברמות התוך והבין-אישיות. שינויים נרחבים אלו יכולים להוביל לתגובות פסיכולוגיות חיוביות ושליליות. נסיבות הלידה, המלוות את המעבר המשמעותי, עשויות להשפיע על האופן בו יגיבו אימהות. אחת מנסיבות אלו הינה לידת תינוק פג. לידה של פג מפרה תהליכים טבעיים של הריון ולידה ומכריחה את האם להתמודד בפתאומיות עם מגוון של חוויות ורגשות. לרוב עובדות סוציאליות מסייעות לאימהות להתמודד עם המשבר רווי אתגרים בשלבים הראשונים של חיי התינוק במהלך אשפוז בפגייה. מכאן כי קיימת חשיבות תיאורטית וקלינית בהרחבת ההבנה של השלכות ארוכות הטווח של הלידה המוקדמת על בריאותן הנפשית וצמיחתן האישית של אימהות שילדו פגים בהשוואה לאימהות שילדו במועד. כמו כן, בהבנת הקשר והדינמיקה בין שני התהליכים שעד כה נבחנו בנפרד. מחקר האורך הנוכחי, הינו חלק מפרויקט MOST שליווה 561 אימהות ישראליות במסע לאחר הלידה. ממצאים הראו כי למרות שאימהות שילדו פגים נמצאות בסיכון מוגבר לבריאות נפשית נמוכה יותר חודש לאחר הלידה, האירוע המשברי יכול לשמש כהזדמנות לצמיחה אישית ולסייע בשיפור תפקודן הרגשי ארבע שנים לאחר האירוע. כמו כן, הממצאים מציגים עדויות אמפיריות חדשות בדבר המנגנון שבאמצעותו אימהות לפגים חוות צמיחה אישית גבוהה יותר מאשר אימהות לתינוקות שנולדו במועד.

ג'ינה פורת-זימן