קרטה-שיחה: טיפול קבוצתי לנשים היוצאות ממעגל הזנות בשילוב אימונים בקרטה



ארנית קרוננברג
MSW, פסיכותרפיה, תל אביב

הזנות מומשגת בספרות המקצועית כאחת הטראומות הקיצוניות הקיימות בתרבות המערבית (CPSD). רוב הנשים שעוסקות בזנות חוו התעללות מינית בילדות ובבגרות, אלימות במשפחה והזנחה קשה. הטראומות שחוו בעבר ושהן חוות בהווה, גורמות להן להיות מנותקות מגופן ומונעות מהן לפתח תחושות בסיסיות של ביטחון ואמון בעצמי ובאחר.

הטיפול הפסיכולוגי המילולי בנשים ממעגל הזנות מאפשר התבוננות פנימית ועיבוד מסוים של הטראומה, אך כפי הנראה אינו מספיק. גם פניה ישירה לגוף מאיימת מדי ומעוררת חרדות קשות.

כעובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית וכבעלת חגורה שחורה בקרטה מסורתי אני רואה חשיבות רבה בשילוב בין שני התחומים הללו – המילולי והגופני - בטיפול באנשים שהטראומה נחוותה אצלם בגוף.

קרטה מסורתי שייך למשפחת אומנויות הלחימה, והוא מבוסס על תורת הזן הבודהיסטי שהנה פילוסופיה טיפולית. האימונים כוללים תרגולים מובנים של טכניקות התקפה והגנה ועבודה בזוגות. הפעילות מכוונת לתחומים שונים כגון: יציבה, נשימה, מבט, קצב, כיוון, חשיבה, אינטואיציה ועוד.

הקרטה, מבוסס על רעיון של יחסים. בתרגולים של טכניקות הבסיס המתאמנת מתמודדת עם עצמה, בעוד שבתרגול בזוגות, המתאמנות מרגישות את עצמן הן דרך גופן והן ביחס לאחר. בתהליך זה יכולה כל משתתפת להוסיף וללמוד על עצמה, ובמקביל לשפר יכולות בין-אישיות. כדי להתמודד עם הקשיים שעולים כתוצאה מהעבודה הגופנית, הוספתי שיחה לאחר כל אימון. בעוד פעילות הקרטה מוכתבת על ידי, השיחה הנה חופשית, ומאפשרת הכלה ועיבוד מילולי לתכנים מודעים ולא מודעים שעולים.

אצל הנשים שמצליחות לסיים את תהליך שיקומן במרכז, והשתתפו בקבוצת הקרטה–שיחה במשך כ-6 חודשים, נראה שינוי משמעותי הן ביחס לגופן והן ביכולתן להביע את עצמן בשיחה.

בהרצאה אתייחס לתהליכים שעברו נשים שונות שהשתתפו בקבוצה, ולקשר בין הפעילות הפיסית והעיבוד המילולי. נראה כי יש מקום להרחיב את ההתערבות הטיפולית קרטה–שיחה לאוכלוסיות נוספות שההתמודדות הרגשית שלהן קשורה בפגיעה בגוף כגון: נפגעות תקיפה מינית, נפגעי הלם קרב, הפרעות אכילה ועוד.

ארנית קרוננברג