לחיות עם קרחת: מאפיינים פסיכוסוציאליים של נשים שהתקרחו כתוצאה מטיפולי הקרנה שעברו בילדותן נגד גזזת



ליאת הופר1, פרופ' דורית סגל- אנגלצ'ין2, פרופ' שפרה שורץ1
1 המחלקה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע
2 המחלקה לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע

רקע: גזזת הינה מחלת עור פטרייתית מדבקת, הפוגעת בילדים וגורמת להופעת צלקות על הקרקפת. עד 1960 טופלה הגזזת באמצעות הקרנות רנטגן שטחיות לקרקפת, אשר גרמו להתקרחות קבועה, מלאה או חלקית, בקרב כ- 5% מהילדים. בישראל ישנן 5,804 נשים אשר נותרו קרחות באופן מלא או חלקי בגין הטיפול הקרינתי. עד כה לא נערך מחקר אשר בחן את השלכות החיים עם קרחת על חייהן של נשים אלו.

מטרות: מחקר זה נועד לבחון את המאפיינים הבריאותיים והפסיכוסוציאליים של נשים אשר נותרו קרחות בעקבות הקרנות שעברו בילדותן נגד מחלת הגזזת.

שיטת המחקר: המחקר התבסס על מדגם אקראי של 150 תיקים רפואיים של נשים שהוכרו כמי שהוקרנו נגד גזזת בילדותן. נעשה שימוש בסטטיסטיקה תיאורית לצורך בחינת המשתנים הדמוגרפיים, הפסיכוסוציאליים והרפואיים המופיעים בתיקיהן, והשוואתם לאוכלוסייה הכללית.

ממצאים: אחוז גבוה של הנשים סבלו מהתעללות חברתית, אלימות מילולית ופיזית, דיכאון, ניסיונות אובדניים, ונטלו תרופות פסיכיאטריות. עוד נמצא כי אחוז גבוה של הנשים דווחו על בעיות בנישואין ו/או על גירושין.

מסקנות: להתקרחות בקרב נשים ישנן השלכות בריאותיות ונפשיות משמעותיות, ולא רק השלכות אסתטיות. תובנה זו מצביעה על הצורך בהתאמת מדיניות הבריאות והרווחה לצרכים הייחודיים של ילדות ונשים המתמודדות עם התקרחות בגין מחלות ו/או טיפולים רפואיים.

תרומת המחקר: צפוי כי מחקר זה יהווה מקרה בוחן לטיפולים רפואיים נוספים הגורמים לנזקים גופניים בלתי הפיכים, כדוגמת הקרחת, שלא נלקחים בחשבון בקבלת ההחלטה על הטיפול, על אף ההשפעה שיש להם על חיי המטופלים.

ליאת הופר