השפעת `מכינה ישראלית` על העצמתן המגדרית ועל זהותן הישראלית של חניכותיהן



ליגת דאודי1, פרופ' אמנון לזר2
1 עבודה סוציאלית, סוציולוגיה וחינוך, המכללה האקדמית תל חי, מכון שמיר למחקר, קצרין
2 עבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה

רציונל/רקע

אריקסון (Erikson, 1959) הגדיר זהות כאוסף מודלים מופנמים המתארגנים באישיות הפרט מקטנות. העצמה מגדרית מוגדרת כפעולה להשגת מסוגלות וכוח רב יותר על החיים (Rappaport, 1981). בחברה הישראלית צעירים, ובפרט נערות מתבגרות שהיגרו מאתיופיה, מהווים קבוצה מוחלשת המתמודדת עם משבר גיל ההתבגרות יחד עם משבר זהות בעקבות ההגירה (ליכטנשטיין וזק, 2006), כשהעצמתם עשויה להיעשות באמצעות התערבות מקצועית ומוסדרת (Deere & Leon, 2001).

שנים רבות פועלות מסגרות חינוכיות-טיפוליות של מכינות קדם-צבאיות לקידום תהליכי העצמה ועיצוב זהות ישראלית אצל מסיימי תיכון ולהכינם רגשית לשירות הצבאי. `מכינה ישראלית` מיועדת לבנות יוצאות העדה האתיופית מרקע סוציו-אקונומי מוחלש.

מטרות ושיטות מחקר

מטרת המחקר היתה לברר את השפעת מכינה ישראלית על משתתפותיה, בנות העדה האתיופית, במשתנים מסוגלות ודימוי עצמי, העצמה פסיכולוגית ומגדרית, מנהיגות וזהות ישראלית. ננקטה שיטת מחקר כמותית. קבוצת המחקר כללה 30 חניכות מכינה ישראלית וקבוצות ההשוואה: 22 חניכות המכינה המשולבת (בנים-בנות); ו-21 חניכות מכינת הבנות.

ממצאים

ממצאי המחקר מצביעים על שיפור מובהק סטטיסטית מתחילת השנה לסופה של מכינה ישראלית במשתנים מסוגלות ודימוי עצמי, העצמה פסיכולוגית ומנהיגות. שיפור מובהק נמצא בקרב המכינה המשולבת במשתנים מסוגלות ודימוי עצמי, העצמה פסיכולוגית וזהות ישראלית. בקרב מכינת הבנות לא התגלתה אפקטיביות מתחילת השנה וסופה במשתנים השונים.

מסקנות והמלצות יישומיות

מהמחקר עולה כי דגמי מכינות שונים עשויים להשפיע על חניכים במדדים הפסיכולוגיים של מסוגלות ודימוי עצמי והעצמה פסיכולוגית. חשוב להמשיך לבחון מדוע לא התגלתה אפקטיביות במשתנה העצמה מגדרית, בכדי לפתח התערבויות מוצלחות יותר ובקרב אוכלוסיות יעד שונות. ייחודיות מחקר זה הינו בהעמקה ובבחינת עולם המכינות, אך גם סביב קבוצות מוחלשות בחברה הישראלית. בהתייחסות למשתתפות המכינה כמתבגרות נובעת התפיסה, כי ניתן לעצב את אישיותן ולשפר את עמדותיהן כלפי עצמן.

ליגת דאודי