לא מתי, אלא איך, מורידים נהג זקן ומסוכן מהכביש



לאה אברמוביץ
המכון ללימודי זקנה, יד שרה, ירושלים

מטרת העבודה: למצוא פיתרון לבעיה מוכרת

שיטה: איסוף נתונים

תוצאות: יוצגו בחלקם בכינוס

מסכנה: יש דרכים יצירתיים שיכולים לעזור לפתור את הבעיה בלי לפגוע בכבוד העצמי של האדם

סוגים שונים של נהגים מסכנים את עצמם ואת הציבור הכללי יום יום. הבדיקות הסטנדרטיות של משרד הרישוי אינן מספיק משוכללות ומתוחכמות ע"מ לעלות על בעיות רפואיות ובסופו של דבר סומכים על הדיווח האישי של הנהג ועל בדיקות עיניים ורפואיות שטחיות.

במיוחד קשה לאתר ולשכנע את החולה עם דמנציה קלה להפסיק לנהוג – לא תמיד הוא זוכר את משמעות התמרורים, הוא בקלות מאבד את חוש ההתמצאות שלו, הריכוז פגוע וכל דבר קטן יכול להסיח את דעתו ממה שקורה בכביש ועל כל זה מתלבשת הנטייה להכחיש שקיימת בעיה או אפילו לזכור כי ביצע תאונה לא מזמן.

המשפחות אבודי עצות ולרוב גם צוות רפואי אינו מצליח לשכנע אדם עם פגיעה קוגנטיבית להפסיק לנהוג. בלית ברירה יש חובה לפנות לרשויות ולדווח על מקרה שאינו מוותר על רישיון הנהיגה שלו ברצון, אך המחיר מאד כבד לזקן שהעצמאות שלו קשור לרכב.

לפעמים לומדים רעיונות חדשים ומעשיים מהמטופלים המשפחתיים שאינם פוגעים בכבוד העצמי של האדם או לפחות גורמות לפחות נזק. אפילו אם רק חלק מהפתרונות מצליחות לעזור לכמה משפחות, כבר היה כדאי להציג עבודה זאת.

לאה אברמוביץ

עובדת סוציאלית, מרכזת