"קצת הרגיש כזה חזרה לבית, חזרה לחיים נורמליים ולא עם עוד מיליון ואחד ילדים" -
מודל משפחות מלוות לילדי פנימיות ללא עוגן משפחתי – יישום ומחקר



פרופ' שמעון שפירו2, ד"ר טליה מיטל שוורץ-טיירי2, רוני רוקח1
1 תוכנית משפחות מלוות, ילדים בסיכוי - המועצה לילד החוסה, תל אביב
2 בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל אביב

רקע

בעוד שמרבית הילדים שמתחנכים בפנימיות נמצאים בקשר עם הוריהם, ומבלים סופי שבוע וחופשות בחיק משפחתם, יש בפנימיות ילדים שאין להם הורים כלל, או כאלה שמסיבה כלשהי אינם יכולים לשהות בבית הוריהם. ילדים אלה עלולים לבלות 365 ימים בשנה בין כותלי הפנימייה.

במהלך השנים פותח על ידי עמותת "ילדים בסיכוי" בשיתוף עם עמותת "אשלים" והשירות לילד ולנוער במשרד הרווחה מודל מקצועי לליווי ילדים נעדרי עוגן משפחתי על ידי משפחות בקהילה, אשר כונו בעבר "משפחות מארחות". מטרתו של המודל היתה לייצר עוגן משפחתי יציב לילד על ידי יציאתו מהפנימייה לשהות ובילוי בחיק משפחה באופן קבוע ומחייב בעת שכל הילדים האחרים יוצאים לחופשות בבתיהם. כחלק מהמודל מוסדה קליטת המשפחות והדרכתן, והוקם מאגר ייחודי של משפחות מלוות.

עם סיום שלבי ההטמעה של המודל בקרב צוותי הפנימיות נערך מחקר להערכת השפעתה על הבוגרים ועל המשפחות המלוות עצמן.

מטרת המחקר ושיטתו

מטרת המחקר היתה לבחון את השפעת יישום המודל על המשפחות המלוות ועל הילדים, בוגרי התוכנית. המחקר בחן את שביעות הרצון של המשפחות המלוות מהקשר עם הפנימייה, מההדרכה, ואת השלכות הליווי על חייהן. כמו כן, המחקר בחן את שביעות הרצון של הבוגרים מהליווי ואת השלכותיו על חייהם האישיים.

אוכלוסיית המחקר כללה 15 בוגרי פנימיות וכ- 15 נציגים ממשפחות מלוות[1]. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים, אשר עובדו באמצעות ניתוח תוכן איכותני.

במהלך ההרצאה יוצגו המודל המקצועי, ממצאים עיקריים מתוך הראיונות עם הבוגרים ועם המשפחות המלוות, מסקנות והמלצות לשיפור המודל ולמדיניות ביחס לילדי פנימיות נעדרי עוגן משפחתי.

[1] איסוף הנתונים מהמשפחות המלוות נעשה בשיתוף עם תלמידת תואר שני בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה