המשמעויות של מגדר בטיפול של גברים שנהגו באלימות במערכת יחסים אינטימית



אוהד גילבר, פרופ' רחל דקל, ענת בן-פורת
ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן

רציונל ומטרות: נתונים ביחס להיקף תופעה האלימות במשפחה מורים כי בין 10% ל- 50% מהנשים ברחבי העולם חשופות לאלימות במערכת הזוגית, כאשר ההערכה היא שבישראל 13% מהנשים נחשפות לאלימות פיזית במהלך חייהן ו-56% סובלות מאלימות מילולית. מחקרים שבדקו את הטיפול בגברים אלו מעלים מספר מורכבויות אשר בניהן בולטות שתי סוגיות מרכזיות: 1) המוטיבציה של גברים להתערבויות היא נמוכה, וקשה לגייס אותם לטיפול. 2) רבים מאלו שמתחילים את ההתערבות אינם מסיימים אותה, וקיימת נשירה גדולה במהלך התהליך. למרות הידע הקיים לגבי תפיסות של גברים על טיפול נפשי מהאוכלוסייה הכללית המשפיעות על הפניה בשיעור נמוך לקבלת עזרה נפשית, לא נבדקו הבטים אלה בקרב אוכלוסיית הגברים האלימים המטופלים בשרותי הרווחה. לפיכך, המחקר הנוכחי מנסה להבין מהן לתפיסת הגברים המטופלים במרכזים לטיפול באלימות במשפחה הגורמים היחודיים לגברים שתורמים או מעכבים את הפניה והתמדה בטיפול.

שיטות: הצגה זו תתבסס על מחקר ארצי בגישה איכותנית פנומנולוגית. ארבעים ושמונה מטופלים שהיו בטיפול במרכזים לפחות שישה חודשים, רואיינו בראיון חצי מובנה. הם נשאלו שאלות לגבי הטיפול אותו הם עברו במרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה.

ממצאים: ממצאי המחקר העלו מספר תמות ביחס לשאלה מהי לדעתם צריכה להיות ההתייחסות הייחודית בטיפול בגברים במרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה. התמות מתייחסות למשמעויות של מין המטפל, לבנייה ייחודית של המרחב הטיפולי עם גבר והעמדה של המטפלים לגברים שהופנו לטיפול במרכז על רקע אלימת כלפי בת זוג.

מסקנות והמלצות יישומיות: ההצגה תדון בתפיסת משתתפי המחקר את הטיפול הנפשי ואת התרומה של מאפיינים ייחודיים למגדר של המטופלים. בנוסף לכך, ההצגה תדון במשמעות של התאמת תוכניות התערבות רגישות מגדר לגברים המטופלים על רקע אלימות במערכת יחסים זוגית.

אוהד גילבר