זרים בישראל: הקשר בין תפיסת איום, תחושת שליטה בחיים ומשאבים קהילתיים, לבין מרחק חברתי כלפי זרים ותחושת רווחתם האישית של תושבים ותיקים משכונות מוחלשות בישראל



מור קלניצקי1, חיה יצחקי2, לוי דרורית2
1 ביה"ס לעבודה סוציאלית, בר-אילן, עמותת קסם חברתי, תל אביב
2 בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן

קליטת זרים וקבלת השונה, הינה סוגיה חברתית ערה המאפיינת גלי הגירה גדולים בעולם. כיום מעל 40 אלף `מסתננים` נמצאים בישראל, כ40% מתוכם מתגוררים בצפיפות בשכונות מוחלשות בדרום תל אביב וצורכים את שירותיהן. מצב זה יוצר חיכוכים רבים בינם לבין התושבים הוותיקים.

מטרות המחקר הן, לבחון את המרחק החברתי והרווחה האישית של התושבים הוותיקים בשכונות מוחלשות בישראל, לאור כניסת הזרים בהתבסס על `תיאורית האיום המוכלל` ו`תיאוריית שימור המשאבים`. המחקר בדק את תרומתם של מאפייני הרקע (השכלה, תעסוקה, מצב סוציו אקונומי, מגורים בקרבה לזרים והעדפה פוליטית), משתני האיום (איום ריאלי, סימבולי, סטריאוטיפ ובין אישי), והמשאבים (תחושת שליטה, יכולת מנהיגות, פעילות קהילתית ותחושת שיתוף) למרחק חברתי ורווחה אישית.

נמצא כי תושבים שגרים בסמיכות לזרים העידו על רווחה אישית נמוכה, תחושת שליטה נמוכה והביעו איום ריאלי גבוה (איום על פרנסה וקבלת שירותים). תושבים שגרים בסמיכות לזרים נמצאו פעילים בתחום הפוליטי, דבר הנוגע לבעיית הזרים ועשוי לשקף את השפעת הנהגת השכונה והמדיניות. איום סימבולי (חשש שנובע משוני תרבותי וערכי) וסטריאוטיפ (הנובע מאינטראקציה שלילית/ היעדר מגע) הסבירו רצון לשמור על מרחק חברתי מזרים בקרב כלל האוכלוסייה, ללא תלות במגורים בקרבה לזרים. בעלי העדפה פוליטית לימין, תופסים קבוצות חוץ כמאיימות ומביעים מרחק חברתי גבוה. בעלי רמה תעסוקתית גבוהה מעידים על מרחק חברתי נמוך. ככל שהרמה הסוציו אקונומית, התעסוקתית ותחושת השליטה גבוהים יותר, הרווחה האישית גבוהה יותר.

פיזור הזרים ומניעת ריכוזם בשכונות מוחלשות, יביאו לשיפור בתחושת הרווחה של התושבים הוותיקים. כמו כן, פיתוח פרקטיקות והתערבויות ברמת המדיניות, התושבים והנהגות השכונה להפחתת תפיסות האיום והגברת שיתוף התושבים, יפחיתו מרחק חברתי בין הקבוצות ויגבירו את תחושת הרווחה בקרב כלל התושבים.

mor kalnisky