מחקר דפוסי ההתקשרות בקרב חולי סוכרת סוג 2, ומשתנים קוגניטיביים, חברתיים ונפשיים כמסבירים היענות לטיפול עצמי ואיזון סוכרת



ד"ר ליזה אברבנאל כנעני1, פרופ' ורדה סוסקולני2
1 שרות הרווחה הארצי, מכבי שרותי בריאות, תל אביב
2 ביה'ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן

סוכרת עלולה לגרום לאשפוזים לסיבוכים ולפגיעה בתפקוד. איזון ומניעת הסיבוכים תלויים בהיענות לטיפול. למרות זאת, שיעור ניכר של החולים אינם מקפידים על ביצוע ההנחיות הרפואיות. המחקר מרחיב ההבנה באשר לגורמים להיענות לטיפול עצמי בקרב חולי סוכרת סוג 2. המחקר מתבסס על תיאורית ההתקשרות, וגורמים נוספים משני מודלים תיאורטיים להסבר התנהגות מסתגלת למחלה כרונית: "מודל האמונות הבריאותיות", ומודל דחק והתמודדות.

מטרות לבדוק את הקשרים בין סגנון התקשרות של החולה לבין היענות לטיפול עצמי לבחון האם הערכה קוגניטיבית של המחלה, משאבי התמודדות חברתיים ודיכאון קשורים ישירות ו/או מתווכים/ממתנים את הקשר בין סגנון התקשרות לבין היענות לטיפול עצמי, ולהשוות את מערך הקשרים לפי מגדר.

אוכלוסיית המחקר: 300 נשים וגברים חולי סוכרת מסוג 2, בני 40-70 ממחוז מרכז ב"מכבי"

כלי המחקר: נתונים דמוגרפיים, היענות לטיפול עצמי, דפוסי ההתקשרות, אמונות לגבי המחלה תפיסת מסוגלות עצמית, תמיכה מרופא, תמיכה משפחתית, ודיכאון

ממצאי המחקר: למימד ההתקשרות הנמנעת למשתני הרקע, ולמימדי הערכה הקוגניטיבית, ומשאבי התמודדות תרומה מובהקת להסבר השונות של היענות לטיפול. נמצאו משתנים הממתנים את הקשר בין מימדי ההתקשרות להיענות לטיפול: תפיסת מסוגלות עצמית, תמיכת משפחה, ודיכאון נמצאו שלושה אפקטים עקיפים המעידים על תיווך הקשר בין התקשרות לבין היענות הכוללים את תמיכת רופא, ותפיסת מסוגלות עצמית. ונמצאו הבדלים במערך הקשרים בין המשתנים לפי מגדר.

תרומת המחקר: השימוש בתיאורית ההתקשרות בהקשר לחולי סוכרת בשילוב עם משתנים מתוך המודלים "דחק והתמודדות" ו"האמונות הבריאותיות" הוא בעל ערך להעמקת הידע התיאורטי ביחס לגורמים המסבירים התנהגויות לטיפול עצמי. לאור הממצאים הצוות הרפואי יוכל להתאים עצמו באופן מושכל להגברת ההיענות דרך הגברת תפיסת המסוגלות העצמית, התמיכה מהרופא ומהמשפחה לקידום תוצאות טיפול מיטביות.

ליזה אברבנאל כנעני