"יש לי תקווה ואף אחד לא יכול לקחת אותה ממני"
קבוצה למטפלים עיקריים



גלינה מרקין, נטליה שצ'גולסקי
עו"ס רפואית, מכבי שירותי בריאות, אשדוד

רקע: לאחרונה, גוברת המודעות וההכרה בחשיבות ההתייחסות למטפל העיקרי בבן משפחה חולה ובהשלכות על איכות חייו. במכבי מוענק שירות למטפלים העיקריים- פרטנית וקבוצתית.
מהספרות: הגורם המרכזי להשתתפות בקבוצת תמיכה-צורך לחלוק בהתמודדות וברגשות.
מטרה: יצירת תחושת שייכות,; הפחתת העומס הטיפולי, וסיוע בהתמודדות יעילה יותר של המטפלים בבני משפחתם.
שיטות וכלים: התערבות קבוצתית קצרת מועד (7 מפגשים). שימוש בכלים השלכתיים: מתן כלים להתנהלות, שימוש בחומרי יצירה, תרגילי הרפיה.
ממצאים: נוצרה קבוצה הומוגנית של תשע נשים דוברות רוסית בגילאי אמצע חיים (55-67). הובעו - תחושות עומס, עייפות כרונית, חווית עצב, פחד, כעס, תסכול, אשם ובדידות. נוצרה סביבה תומכת ובטוחה, אשר אפשרה שיתוף בקשיים דומים ולמידה הדדית.
שלוש מהנשים השתתפו בשתי קבוצות בהפרש של שמונה חודשים. חזרתן לקבוצה נבעה משיפור משמעותי באיכות החיים והבנת החשיבות של התמיכה ההדדית. הן היוו גרעין בקבוצה והשפיעו על תהליכי הגיבוש, יצירת האינטימיות ועלייה באמון המשתתפות בתועלת הקבוצה.
כתוצאה מהתהליך הקבוצתי גברה המודעות לצרכיהן האישיים, חל שינוי באיכות חייהן: דאגה לבריאותן, שיפור במצב הרוח, גיוס בני משפחה לטיפול בחולה, הפחתת העומס הנפשי ופינוי זמן לעצמן.
הקשרים המשמעותיים שנוצרו הביאו למפגשי תמיכה לאחר סיום הקבוצה.
תוצאות: מולאו 12 שאלוני ZARIT בתחילת הקבוצה ובסיומה. שהראו שיפור מובהק בחוויית איכות חייהן וצורך בתמיכה קבוצתית ללא מוגבלות בזמן.
מסקנות: זיקה אישית, רצון הדדי של המנחות והמשתתפות להתגייס למען מטרה משותפת – לטפל במטפל היא מקור ההצלחה בקבוצה ופוטנציאל לשמירת הקשר בין המשתתפים לעזרה עצמית בהמשך.
התהליך הקבוצתי המוצלח והשינויים האישיים הוכיחו את הצורך בקבוצות למטפלים עיקריים כחלק משמעותי במערך תמיכתי.
קיים צורך במתן מענה קבוצתי ללא הגבלת זמן כדי לאפשר למטפלים העיקריים תחזוקה ותמיכה על בסיס קבוע.

גלינה מרקין