התערבות קבוצתית עם בנות זוג "מטפלות עיקריות" בבעל הסובל מירידה קוגנטיבית/מחלה כרונית, ע"פ מודל ה- W.C.C - Wellness in Chronic Care



דליה אהרון, כוכי עובדיה
המחלקה לטיפול באוכלוסיה המבוגרת, עיריית כפר-סבא

רקע/רציונל
במסגרת העבודה השוטפת אנו פוגשות יום יום קשישים ובני משפחותיהם המתמודדים עם מגוון רחב של מצבים הנובעים מירידה תפקודית על רקע של ירידות קוגנטיביות ומחלות כרוניות אחרות.
מי שעומד בחזית הטיפול ומשמש כ"ספק שירותים עיקרי", לעיתים, לאורך שנים אלו הם בני המשפחה ובעיקר בני/בנות הזוג.
הנשים המטפלות חשופות 24/7 למעמסת הטיפול פיזית ורגשית ופעמים רבות מזניחות עצמן ולא דואגות לאיכות חייהן. הן נשאבות לתוך מטלות הטיפול האינטנסיבי והן נאלצות ללמוד תפקידים חדשים ("שר הפנים" ו"שר החוץ"). הן חוות מצוקה רגשית, כאב עצום, כעס, רגשות אשם ובדידות.
מטרות הקבוצה
1. יצירת והובלת תהליך שבו תוכלנה הנשים להפיק שינוי, כלומר, מעבר מהמקום
ה" מצוי" למקום ה"רצוי" , מקום קונסטרוקטיבי יותר של התמודדות, קבלה, וחמלה עצמית. "אייך אני מחזירה את עצמי לעצמי"? במקביל להמשך הטיפול.
2. מתן כלים להתמודדות יחד עם העצמה אישית וחיזוק החוסן האישי.
שיטות ההתערבות
מדובר בקו הנחיה של קבוצה סגורה לאורך 12 מפגשים שבועיים בני 1.5 שעות.
תהליך העבודה כולו נשען על מושגים, עקרונות וטכניקות המרכיבים את מודל ה-W.C.C
המפגשים התמקדו בעיקר בתפיסת המחלה וברשת המשפחתית, בעזרת מושג ה"מגרש", כדי למפות את המציאות העכשווית כפי שהיא נתפסת ע"י המשתתפות במציאות החיים שלהן, ובעזרת בנית "תרמיל כוחות" - התמקדות במה ש"יש" וב"בריא"
ממצאים/ מסקנות
כל הנשים עברו שינוי ברמה האישית להלן חלק מדבריהן:
במסע הקבוצתי גיליתי את עצמי ואת הכוחות שלי.
למדתי ליצור חיץ בין הקיים בבית לבין עצמי ולחשוב יותר על עצמי.
המסע בשבילי היה "פוש" להמשיך.
נפטרתי מרגשות האשם, למדתי לשים גבולות.
שתי הקבוצות הפכו לקבוצות לעזרה עצמית, כאשר הנשים נפגשות אחת לחודש בבית קפה ושומרות על קשר טלפוני ומפגשים.
קבוצות אלו הכרחיות ל"מטפלים עיקריים" כדי לשמור על שיגרת טיפול ועל עצמם לאורך שנים. השימוש במודל המובנה מאפשר להגיע לשינוי אישי בזמן קצר. קיים צורך בהמשך של תחזוקה ולכן החלטנו להקים קבוצת המשך לבוגרים.

דליה אהרון