מבוגרים צעירים שאומצו בילדותם באימוץ בין עדתי:
הפנוטיפ, כממתן את הקשר בין סוציאליזציה גזעית, זהות תרבותית ובריאות נפשית



גילי תמיר, פרופ' ריקי סויה, ד"ר ציון ברנץ
בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל אביב

רציונל המחקר

עד שנות התשעים המאוחרות רוב הילדים שאומצו באימוץ פנים בישראל היו ממוצא מזרחי ורוב ההורים המאמצים היו ממוצא אשכנזי. למרות זאת, ההשפעות שיש להיבט הבין עדתי של האימוץ על הילד המאומץ לא נחקרו עד כה בישראל. מחקר זה בא להשלים חסר זה.

מטרות המחקר:

במחקר זה בדקנו את הקשר בין זהות תרבותית וסוציאליזציה גזעית לבין רווחה ומצוקה נפשית. בנוסף, בדקנו האם לפנוטיפ של המתבגר יש השפעה ממתנת על קשרים אלה.

שיטת המחקר:

במחקר השתתפו 143 מאומצים באימוץ פנים ישראלי בגילאי 23-45, שנולדו בין השנים .1971-1993; הם נדגמו בדגימה לא הסתברותית.

ממצאים:

מממצאי המחקר עלה כי רווחתם ומצוקתם הנפשית של מאומצים קשורים בסוציאליזציה גזעית, וכן בזהותם התרבותית של המאומצים. עוד נמצא, כי מאומצים בעלי פנוטיפ אשכנזי, היו פגיעים יותר לסוציאליזציה שלילית כלפי המוצא הביולוגי, והסתייעו יותר בסוציאליזציה חיובית. מאומצים בעלי פנוטיפ מזרחי שאימצו זהות תרבותית אשכנזית, הפגינו מצוקה נפשית ואילו מאומצים דומים שאימצו זהות תרבותית מזרחית הפגינו רווחה נפשית. עוד מצאנו, כי מאומצים בעלי פנוטיפ אשכנזי, שהפגינו מרכזיות זהות אתנית ביולוגית גבוהה (הבנה של חשיבות מוצאם הביולוגי ומשמעותו) הפגינו מצוקה נפשית. כמו כן נמצא אפקט מיתון מובהק לפנוטיפ. אי הלימה בין הפנוטיפ של המאומץ לבין זהותו התרבותית נמצאה קשורה במצוקה נפשית גבוהה יותר וברווחה נפשית נמוכה יותר.

המלצות:
מחקר זה הינו חלוץ בתחומו וממצאיו מעלים צורך במחקרי המשך ובהתייחסות גורמי הטיפול במאומצים בישראל.

גילי תמיר