התערבות קבוצתית מבוססת פרוטוקול לנשים דוברות ערבית לאחר סרטן שד



פירוז עיסא, ספאא ראבי
עו"ס, מרכז דוידוף, בית חולים בילינסון, פתח תקווה

רקע רציונל:
ההתמודדות עם סרטן שד היא תהליך מתמשך, רב ממדי, המאתגר את היכולות של הנשים ובני משפחתן. השרות לעבודה סוציאלית במרכז דוידוף פיתח פרוטוקול להתערבות קבוצתית עבור נשים שסיימו טיפול כימי משלים (אדג`ונטי). הניסיון לשלב נשים דוברות ערבית בקבוצות לא צלח והוחלט לקיים קבוצה ייחודית לנשים אלה. כעובדות סוציאליות הבאות מהחברה הערבית אנחנו מודעות לאתגרים הייחודיים עמן נפגשות הנשים; היעדר לגיטימציה לשיתוף רגשי, תחושת בדידות, חוסר אונים, פגיעה בדימוי גוף, בושה, חוסר ערך כאשה ופגיעה במעמד החברתי, בתוך חברה פטריארכאלית שבה מעמד האשה איננו שוויוני.
מטרות:
התאמת מודל ההתערבות הקבוצתית לאוכלוסייה דוברת ערבית תוך מתן תשומת לב להבדלים תרבותיים, דתיים וחברתיים. ההתערבות נעשתה בשפה שלהן ובמרחב התרבותי-חברתי שהן מכירות.
שיטה:
לקבוצה הוזמנו נשים דוברות ערבית שסיימו טיפול כימי לאחר אבחון של סרטן שד או סרטן מערכת העיכול. כל הנשים ללא מחלה פעילה. את הקבוצה הנחו שתי עובדות סוציאליות דוברות ערבית שהן חלק מהשרות הסוציאלי בדוידוף. פרוטוקול ההתערבות התבסס על הפרוטוקול הקבוצתי אך לפני כל מפגש נעשו התאמות ייחודיות על סמך הניסיון וההכרות עם אוכלוסייה זו ובהתאם למה שעלה במפגש הקודם.
תוצאות:
שבע נשים השתתפו בקבוצה. הקושי העיקרי בעת גיוס הקבוצה היה הגעה למפגשים. הנשים הגיעו ממרחק רב. כדי להתגבר על המכשול הושגה תרומה שאפשרה מימון עבור מונית שתסיע את הנשים מביתן ובחזרה.
מסקנות:
הפרוטוקול הקבוצתי הווה בסיס טוב להתערבות אך נמצאו הדגשים שונים שהצריכו התאמות. בהרצאה יוצג פרוטוקול ההתערבות ויודגשו המרכיבים הייחודיים שנעשו בתהליך הנחיית הקבוצה והתאמת פרוטוקול ההתערבות. קשיים פרקטיים עלולים להיות מכשול בבניית התערבויות פסיכו-סוציאליות ויש לתת לכם תשומת לב.

פירוז עיסא