העצמה בין תרבותית במקלט: המשמעות שמעניקות נשים מוכות ערביות למפגש עם נשים מוכות יהודיות במקלט לנשים מוכות



אלי בוכבינדר1, סוזי שוקייר- ח'ורי2
1 בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה
2 מעון חירום לנשים מוכות וילדיהן, חיפה

רציונל ורקע במערך השירותים לנשים נפגעות אלימות אינטימית המקלטים מהווים שירות ייחודי לנשים הנמצאות בסיכון וחסרות תמיכה משפחתית וחברתית. המחקר על מקלטים בישראל ובמיוחד המחקר על נשים ערביות במקלטים מועט. מטרת המחקר היא להוסיף נדבך על ידי הבנת תפיסות ומשמעויות שמעניקות נשים ערביות מוכות למפגש עם נשים יהודיות מוכות במקלט לנשים מוכות. כיום יש בישראל שני מקלטים בהם חיות נשים מוכות ערביות ויהודיות.

שיטת המחקר במחקר רואינו 15 נשים ערביות מוסלמיות בגילאי 23-44 אשר היו נשואות בין 2-20 שנה, ואשר שהו במקלט ביחד עם נשים מוכות יהודיות, בתקופה שבין 4 ל- 24 חודשים.

ממצאים בניתוח הראיונות עלו שלוש תימות המתארות תהליכי שינוי מרכזיים אותן חוות נשים מוכות ערביות במפגשן עם נשים מוכות יהודיות במקלט. תימה ראשונה: "עצמאות ועצמיות מהמשפחה", מתמקדת במשמעות המפגש עם נשים מוכות יהודיות כמאפשר להתבונן באופן ביקורתי כלפי ערכים פטריארכליים ביחסים כלפיהן במשפחת המוצא ובמשפחתן הגרעינית, והמרתם בערכים המדגישים העצמת ערך עצמי ומגדרי חיובי. התימה השנייה: "אימהות משוחררת", מתמקדת בתפיסת המפגש של נשים ערביות עם נשים יהודיות כמאפשר לנשים הערביות להתבונן באופן ביקורתי על תפיסת אימהותן כפי שעוצבה במסגרת תרבות פטריארכלית ולקדם מעבר לדרכי חינוך המדגישות את האינדיבידואליות של הילדים. התימה השלישית: "מציות פטריארכלי לחופש ובחירה", מתמקדת במפגש עם הנשים היהודיות כמקדם תהליך של העצמה כולל שינוי תפיסות תרבותיות ומשפחתיות של קבלת כוחנית ביחסים מצד גברים ושלילת רצונן של הנשים, לתפיסות המדגישות מודעות עצמית לרגשות, לערכים ולתפיסות המדגישות זכות לביטוי אישי ובמעמד כנשים.

מסקנות והמלצות יישומיות למחקר השלכות בהבנת השינויים בקרב נשים מוכות ערביות בכלל ובמקלט בפרט כטרנספורמציה בנרטיב ביחס לזהותן של נשים ערביות מוכות ביחס לעצמי, לאימהותן, ולמשפחה והחברה בכללותה.

אלי בוכבינדר