התמודדות עובדים סוציאליים עם הופעה בתקשורת – תרומתם של משאבים אישיים משאבים מקצועיים והערכה קוגנטיבית של הדחק



ד"ר שירלי בן שלמה, אורלי דרורי, לימור לוטן
בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן

רקע: עובדים סוציאליים נדרשים מעת לעת להופיע בתקשורת ולהתייחס לאירועים שונים הקשורים לתפקידם. חלק ניכר מהעובדים הסוציאליים חשים כי אין להם את הידע המקצועי. כיצד להתמודד עם הופעה בתקשורת ובפרט כאשר הם נדרשים להופיע בתקשורת, לאחר אירועי דחק של רצח או אלימות קשה בתוך משפחה, שהייתה באחריותם הטיפולית – אירועים המלווים, לא פעם, בהאשמה ובביקורת כלפי העובדים הסוציאליים.

מטרה ושיטה: המחקר הנוכחי מתבסס על מודל ההתמודדות עם דחק של לזרוס ופולקמן (Lazarus & Folkman, 1984) ובוחן לאורו את תרומתם של משאבים אישיים של העובד הסוציאלי(שליטה עצמית וחרדה תכונתית), משאבים מקצועיים(ותק, עמדה ניהולית והזדהות עם המקצוע) והערכה קוגנטיבית של הדחק , להתמודדות עם הופעה בתקשורת במקרה של רצח בתוך המשפחה. משתנים אלו נבחנו באמצעות שאלונים כמותניים שהועברו ל 150 עובדים סוציאליים בעלי ותק שונה ומגוון תפקידים מקצועיים.

ממצאים:עובדים ותיקים ועובדים בתפקידים ניהוליים מאופיינים ביותר מחוייבות למקצוע ובפחות חרדה תכונתית, בהשוואה לעובדים פחות ותיקים, שאינם ממלאים תפקידים ניהוליים. בהקשר לנכונות להתמודד עם הופעה בתקשורת – מחוייבות מקצועית, ותק ועמדה ניהולית קשורים להתמודדות יותר אדפטיבית(ממוקדת פיתרון בעיות וחיפוש תמיכה) וחרדה תכונתית קשורה להתמודדות פחות אדפטיבית(ממוקדת רגש). הערכה קוגנטיבית מתווכת בקשר שבין הותק המקצועי לבין ההתמודדות עם הופעה בתקשורת ובין המחוייבות המקצועית לבין ההתמודדות עם הופעה בתקשורת.

מסקנות והמלצות: ממצאי המחקר מחדדים את המשתנים התורמים להתמודדות טובה יותר עם הופעה בתקשורת. ממצאים אלו יכולים להוות בסיס לפיתוח מדיניות של הכשרת עובדים סוציאליים להופעה בתקשורת. הכשרה זאת מקבלת משנה תוקף על רקע העובדה כי הופעה בתקשורת תורמת לעיצוב התדמית הציבורית של מקצוע העבודה הסוציאלית.

שירלי בן שלמה