השיח בין תהליכי ההחלמה של נפגע הנפש והוריו



ד"ר נטע גלימידי, פרופ' מיכל שמאי
ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה

מאז שנות השבעים הולכת ומתפשטת בעולם מהפכה תפיסתית בבריאות הנפש, שעיקרה הדגשת מושג ההחלמה בתהליך השיקום. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תהליכי ההחלמה במשפחה. המחקר מרחיב את ההסתכלות על תהליכי החלמה דרך התבוננות מערכתית-משפחתית. למעשה, עד כה רוב רובם של המחקרים התמקדו סביב תהליכי ההחלמה של נפגע הנפש עצמו.
שאלת המחקר הינה: מה הם יחסי הגומלין בין תהליך ההחלמה של נפגע הנפש, החולה במחלת הסכיזופרניה, ותהליכי ההחלמה של הוריו?
המחקר בוצע על פי עקרונות המתודה האיכותנית, ועל פי שיטת "התאוריה המעוגנת בשדה" . החוקרת ראיינה ריאיון חצי מובנה בכל משפחה כל אחד מההורים , ואת הבן/ בת נפגע הנפש. המחקר כלל מדגם של 15 משפחות שרואיינו 45 ראיונות יחידניים ( כל אחד מההורים ונפגע הנפש עצמו).
המחקר עשה שימוש בשיטת הניתוח התמטית, תוך ניתוח בשלוש רמות: ניתוח אינדיבידואלי, ניתוח דיאדי של ההורים והזוג וניתוח טריאדי של היחידה המשפחתית.
ממצאי המחקר אורגנו בארבע תמות עיקריות:
1. תגובות להתפרצות מחלת נפש במשפחה
2. דפוסי ההתמודדות במשפחה.
3. השינוי לקראת החלמה והיבטיו השונים.
4. יחסי הגומלין בין תהליכי השינוי במשפחה
התמות השונות אורגנו לשני מודלים תיאורטיים. המודל הראשון מתאר את תהליך ההחלמה המערכתי-משפחתי לאורך ציר הזמן באמצעות שלבים על רצף התפתחותי וכרונולוגי. המודל השני מתאר את המרחב שבו מתהווה ההחלמה המשפחתית כמערכת של יחסי הגומלין בין תהליכי ההחלמה השונים במשפחה.
תרומתו התיאורטית של המחקר היא בהסתכלות המערכתית על תהליכי ההחלמה. תרומתו הפרקטית מתמקדת בהבנה כי התערבות המקדמת תהליכי החלמה של נפגע הנפש או של בן המשפחה הבריא, חייבת לקחת בחשבון את ההסתכלות המערכתית על המשפחה כולה.

נטע גלימידי