תמיכה בלתי פורמאלית ופורמאלית בקרב נשים יהודיות וערביות הסובלות מסרטן השד לא גרורתי



טטיאנה גלייסר1, שמואל שמאי3, עירית בן חיים2, ג'מאל זידאן1
1 מכון האונקולוגי, המרכז הרפואי זיו, צפת
2 אגף שיקום נכים, משרד הביטחון, טבריה
3 החוג לחינוך, המכללה האקדמית תל חי, קריית שמונה

המחקר עוסק בתמיכה בנשים עם סרטן השד שהוא השכיחה ביותר בקרב נשים בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט. המחקר מתמקד בשלבי הטיפולים, שהם מצב משברי שמצריך הסתגלות וגיוס משאבי התמודדות מול טיפולים רפואיים קשים וחוסר ודאות לגבי העתיד. המצב הזה מצריך תמיכה מגוונת ורחבה, שתסייע לנשים להתמודד עם המחלה והשלכותיה.

שאלות המחקר: האם יש הבדל בין נשים יהודיות לנשים ערביות החולות בסרטן השד ב:

  • בהזדקקות לקבלת תמיכה פורמאלית ובלתי פורמאלית.
  • בפער שבין הזדקקות לתמיכה פורמאלית ובלתי פורמאלית וקבלתה.
  • ביעדי הזדקקות לתמיכה – הן של גורמים פורמאליים והן של גורמים בלתי פורמאליים.

במחקר נכללו נשים ערביות ויהודיות המגיעות לקבלת טיפול כימותראפי במרכז הרפואי זיו בצפת, ונשים המגיעות למעקב רפואי עד תקופת שנה לאחר סיום הטיפולים.
המחקר נערך בקרב 30 נשים יהודיות ו-30 נשים ערביות החולות בסרטן השד. המחקר בדק 8 גורמים של תמיכה פורמאלית (מאנשים או גופים רשמיים של הממסד הציבורי) ו-8 גורמים של תמיכה בלתי פורמאלית ( אנשים שמוכרים לחולות).

עיקרי הממצאים: קיים דמיון בין נשים יהודיות לערביות בהזדקקות לתמיכה מצד גורמים בלתי פורמאליים ופורמאליים וקבלת תמיכה זו בפועל. בקרב שתי האוכלוסיות ההזדקקות לתמיכה בלתי פורמאלית הינה דומה, אך קבלתה בקרב נשים יהודיות היא גבוהה יותר. לאומת זאת, נמצא כי בקרב נשים הערביות קיים צורך רב יותר בתמיכה פורמאלית מאשר בקרב נשים היהודיות, והפער בין הצורך בתמיכה לקבלתה בפועל בקרב נשים הערביות גדול יותר לעומת זה שבקרב נשים היהודיות.

המלצות:

  • יש מקום לבחון, על אף "מגבלותיהן" של נשים ערביות לעודדן לפנות בכל זאת למערך התמיכה הקיים הן במסגרות הרפואיות והן בקהילה תוך התחשבות ורגישות במאפיינים הייחודיים של החברה הערבית.

טטיאנה גלייסר