הערכת החיסכון הכספי משמוש במערכת תומכת החלטה קליניות

ארז שלום 1 יובל שחר 1 דן גרינברג 3 JOAN Bloch 4 איתן לוננפלד 2
1המרכז למערכות מידע רפואיות, המחלקה להנדסת מערכות מידע, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ישראל
2החטיבה למיילדות וגינקולוגיה, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ישראל
3המחלקה לניהול מערכות בריאות, הפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ישראל
4College of Nursing & Health Professions & School of Public Health, Drexel University, ארצות הברית

רקע ורציונאל

במסגרת מחקר קודם שבוצע בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה במרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה", פותחה מערכת בשם פיקארד להפעלה אוטומטית של פרוטוקול סטנדרטי לטיפול ברעלת הריון (preeclampsia/eclampsia). בניסוי סימולציה מקיף זה השתתפו 36 רופאי נשים ברמות התמחות ומומחיות שונות. במסגרת הניסוי קיבל כל נבדק בחצי מהתרחישים את החלטותיו באופן ידני ללא סיוע ממוחשב, ובחצי השני החליט לאחר המלצת המערכת. למרות ש- 94.5% מפעולות הרופאים ללא המערכת היו נכונות, מצאנו ש 68% מתוכן היו יתרות, לעומת 3% בלבד כאשר נעזרו במערכת הממוחשבת. בנוסף נמצא שבהחלטות ידניות, רק 27% מהפעולות היו מותאמות לפרוטוקול. במחקר הנוכחי נבחנו אופי ועלות הפעולות היתרות.

מטרות ושיטות

הפעולות היתרות סווגו ל 5 קטגוריות (מתן תרופות, שליחת בדיקות מעבדה, צילומי הדמיה, פרוצדורות רפואיות ובדיקות פיזיקליות). על מנת לנתח את העלות המשוערת שלהן, הוסף קוד Current Procedural Terminology) CPT) לכל פעולה ,וכן ציון האם פעולה זו באה על חשבון הזמן של האחות או הרופא, או שניהם. הקוד נלקח מאתר MEDICARE בארה"ב והמחיר שוקלל לכל בדיקה. במקרים בהם לא נמצא קוד מתאים, הפעולות סווגו בטווח של 1 [פעולה זולה] - 5 [פעולה יקרה].

תוצאות וממצאים עיקריים

בסה"כ, ללא עזרת המערכת היו 788 פעולות יתרות [15.76 ±21.86 לנבדק] : 37% שליחת בדיקות מעבדה, 37% בדיקות פיזיקליות, 10% פעולות רפואיות, 9% צילומי הדמיה, ו- 7% מתן תרופה. לעומת זאת, כאשר הרופאים נעזרו במערכת, נמצאו רק 61 פעולות יתרות: מתן תרופות (28%), בדיקות פיזיקליות (25%), פרוצדורות רפואיות(23%), בדיקות מעבדה (19%) וצילומי הדמיה (5%).

בניתוח הפעולות היתרות ללא שימוש במערכת נמצאו סה"כ 20 סוגי בדיקות המעבדה. עלויות בדיקות המעבדה היתרות ללא המערכת הסתכמו ב $3162 לעומת $177 עם המערכת. מתוך 82 פרוצדורות יתרות, ל- 53 הייתה עלות ממוצעת של 3 בסקלה של 5, שתים עשרה נמצאו יקרות מאוד (ערך 5) ,ל- 8 עלות 4 , לארבע עלות 2, ול- 6 פעולות עלות 1. ארבעים ושבע מתוך 53 הפעולות התרופתיות היו קשורות למתן מגנזיום, אך כיוון שהפעולה נעשתה בהקשרים רבים (למשל עצירה או המשך מתן תרופה) לא ניתן היה להצמיד לכל ערך קוד CPT. בנוסף, כיוון שהבדיקות הפיזיקליות נעשות ממילא כחלק מהטיפול במחלקה, הנחנו שאין להן עלות נוספת.

מסקנות ותובנות

שימוש במערכת תומכת החלטה עשוי לחסוך בהוצאות באופן משמעותי: למשל, במרכז רפואי גדול שבו בממוצע שני מקרים של חשש לרעלת הריון ביום, החיסכון השנתי הממוצע לבדיקות המעבדה בלבד, רק באבחנה זאת, עשוי להגיע ל- 19,980$ במונחי מחיר אמריקאים, להימנעות מפרוצדורות יקרות תועלת כלכלית ברורה, וכך גם למניעת שימוש מיותר בתרופות.

תרומה והשלכות להמשך

מערכת פיקארד עשויה להתאים לתמיכה בטיפולים רפואיים מורכבים ובפרט לטיפול ממושך בחולים כרוניים. מעבר ליעילותה המוכחת בהעלאת היענות הרופאים לטיפול הנכון, היא גם עשויה להפחית במידה ניכרת פעולות יתרות, ולכך השלכה כלכלית ברורה וניהול סיכונים, זאת למרות שלטווח הקצר היא עלולה להעלות את העלויות, לאור הצדקה קלינית. במחקר עתידי נרצה להשוות עלויות בפועל ולבחון ביתר פרוט את ההשלכות של שימוש בפרוטוקול רפואי ממוחשב.









Powered by Eventact EMS