רקע

לאנמיה בילדות עלולה להיות השפעה מזיקה על ההתפתחות הקוגניטיבית והמוטורית של הילד, בנוסף לביטויים סיסטמיים. משרד הבריאות מנחה בדבר מתן תוספי ברזל לתינוקות וסיקור שגרתי לאנמיה, אך במדינות מפותחות שונות ובארה"ב בפרט, נחשב הסיקור למיותר, עקב צמצום תופעת האנמיה לכ-3% בלבד. לצד עליה ניכרת בשיעורי הסיקור לאנמיה בישראל, שיעור האנמיה הארצי לא היה ידוע עד כה.

מטרות

בחינת שיעור ההימצאות של אנמיה בקרב תינוקות בישראל, תוך בחינת הבדלים על פי מגדר ומצב חברתי-כלכלי.

שיטות

מידע התקבל מהתכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, על-סמך מאגרי הנתונים הממוחשבים של קופות החולים. נבחנו שיעורי הביצוע של בדיקת המוגלובין בקרב תינוקות בני 18-9 חודשים, והימצאות אנמיה בתינוקות בני 18-9 חודשים (רמת ההמוגלובין בבדיקת הדם האחרונה <10.5 מ"ג/ד"ל ). מעמד חברתי-כלכלי נמוך הוגדר על-סמך קבלת פטור מהשתתפות עצמית בקבלת שירותי בריאות.

ממצאים

שיעור הביצוע של בדיקת המוגלובין בתינוקות עלה בהתמדה לאורך השנים מ-59%, כשנמדד לראשונה במסגרת התוכנית בשנת 2005, ועד 86.3% בשנת 2015. בשנת 2015, השיעור היה מעט גבוה יותר בקרב בעלי פטור (87.8%) לעומת יתר האוכלוסייה (86.2%). שיעור ההימצאות של אנמיה בקרב תינוקות בני 18-9 חודשים עמד על 8.1% בשנת 2015, והיה נמוך מעט יותר בקרב בנות (7.9%) מאשר בקרב בנים (8.3%), ובקרב בעלי פטור (7.3%) מאשר ביתר האוכלוסייה (8.1%).

המלצות

שיעורי האנמיה בקרב תינוקות בישראל גבוהים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. הדבר מהווה קריאה לפעולה בקרב קובעי מדיניות וקלינאים כאחד, הן למניעת אנמיה, והן לטיפול בה. מומלץ לאפיין תחילה את האוכלוסיות המצויות בסיכון מוגבר, ולמקד את ההתערבויות בהתאם. זאת, לצד מדידה ברמה הלאומית של הטיפול באנמיה ושל איזון רמות ההמוגלובין בתינוקות אנמים.